בואי אמא

אני יכולה לראות אותך רק בעיניים עצומות' את עולה דמעות יורדות' אולי רק נסעת לחוצלארץ בקרוב תחזרי
מזוודה מלאה מתנות לכולם וארוחת יום שישי.

אי שם עמוק בתוך תוכנו, טמונים קולות וזכרונות, מראות רבים שכבר שכחנו, ספרי פלאים ומנגינות… ולפעמים שריד של ריח, או צליל מוכר או קצה מילה, משיב אליך גן פורח, מחזיר אל קו התחלה

אמא, אם הייתי יכול רק לרפא את הגעגוע הזיכרונות עוד שורפים את המוח האהבה לא ניצחה גם לא הרוח