למה אנשים בוחרים בקרמציה? הסיבות, הערכים והסיפורים שמאחורי הבחירה

יש אנשים שבוחרים בקרמציה מתוך תפיסת עולם חילונית. אחרים מתוך חיבור לטבע, רצון שלא להיקבר או העדפה שזיכרונם יישמר במקום בעל משמעות אישית ולא בבית קברות.

אבל בשיחות שקיימנו עם לקוחות בדרכך גילינו סיבה עמוקה יותר, שחוזרת בסיפורים שונים:

אנשים רוצים שהדרך האחרונה שלהם תהיה המשך טבעי של הדרך שבה חיו.

הבחירה בקרמציה אינה בהכרח התנגדות למסורת או לקבורה. לעיתים היא פשוט הדרך שמרגישה להם נכונה יותר.

ואולי הדרך הטובה ביותר להבין זאת היא להקשיב לאנשים שבחרו בקרמציה ולמשפחות שכיבדו את רצונם.

בקצרה: מהן הסיבות המרכזיות לבחירה בקרמציה בישראל?

אנשים בוחרים בקרמציה ממגוון סיבות, ולעיתים מתוך שילוב של כמה מהן:

• התאמה לתפיסת העולם האישית: אנשים שאינם מזדהים עם קבורה דתית או עם הטקסים המסורתיים.

• חופש בחירה ועצמאות: הרצון להחליט בעצמם מה ייעשה בגופם לאחר מותם.

• חיבור לטבע: העדפה לחזור אל הטבע, למשל באמצעות פיזור אפר במקום בעל משמעות.

• זיכרון והנצחה אישיים: הרצון שהזיכרון יהיה קשור לחיים, לאנשים ולמקומות אהובים, ולא בהכרח למצבה.

• שיקולים סביבתיים: רצון להימנע מהקצאת שטחי קרקע לקבורה ולבחון חלופות. ההשפעה הסביבתית הכוללת תלויה בשיטת הקבורה או הקרמציה ובנסיבותיה.

• התחשבות במשפחה: רצון להבהיר מראש את הבחירה ולצמצם החלטות ובירורים בזמן הפטירה.

אין סיבה אחת שמתאימה לכולם. לכל אדם יש את הסיפור שלו.

"זה היה כל כך הוא" — כשהדרך האחרונה ממשיכה את סיפור החיים

במסגרת מחקר הלקוחות של בדרכך שוחחנו עם אנשים שבחרו בקרמציה ועם בני משפחה שליוו את יקיריהם בדרכם האחרונה.

באחת השיחות תואר אב כאדם מרדן שאהב כלבים ואנשים. בשיחה אחרת סיפר בן על אביו שהים היה המקום האהוב עליו. משפחה אחרת סיפרה על אישה שהקדישה את חייה לילדים ולנתינה. ובן נוסף סיפר על אמו, אישה חילונית שהחזיקה בתפיסת עולם עצמאית ומגובשת.

ארבעה אנשים שונים מאוד.

ובכל אחד מהמקרים, הדרך שבה המשפחה נפרדה הייתה קשורה ישירות למי שהיה האדם בחייו.

1. הרצון לבחור בדרך שלי — הסיפור של אביה של אקילה גולן

אקילה גולן ליוותה את אביה ואמה בדרכם האחרונה עם בדרכך.

כשסיפרה על אביה, היא תיארה אדם עצמאי ומרדני:

"הוא היה בן אדם מאוד מרדן. הארדקור."

אקילה סיפרה שאביה רצה בקרמציה עוד בחייו ואף בחן את האפשרות להסדיר אותה בעצמו:

"הוא רצה, אין ספק. הוא כמעט סגר את זה לעצמו לפני."

הבחירה בקרמציה לא הייתה רעיון שהמשפחה המציאה לאחר מותו. היא הייתה חלק מהרצון שלו.

אבל הסיפור לא הסתיים בביצוע הקרמציה.

אביה של אקילה אהב מאוד כלבים. המשפחה בחרה לפזר חלק מהאפר בגינת כלבים, ולאחר מכן קיימה מפגש גדול ושמח.

אקילה סיפרה:

"ואז עשינו מסיבה נורא־נורא גדולה, עם איזה 150 איש, ומלא שתייה ואוכל וריקודים."

עבור משפחות אחרות, פרידה כזאת אולי הייתה מרגישה לא מתאימה.

אבל עבורו, היא הייתה המשך של מי שהיה.

הסיפור הזה ממחיש סיבה מרכזית לבחירה בקרמציה: הרצון להישאר נאמן לאישיות ולדרך החיים של האדם, גם בדרך האחרונה.

2. החיבור לטבע ולמקומות שאהבנו — הסיפור של אביו של אריה לאון דון

אריה לאון דון ליווה את אביו בתהליך הקרמציה עם בדרכך.

אביו ביקש במפורש שלא להיקבר.

"הוא לא רצה להיקבר. הוא אמר שהוא רוצה להישרף."

אבל כדי להבין את המשמעות של הבחירה, צריך להכיר מעט את האיש.

אריה סיפר:

"הים היה ה־happy place שלו. הוא נולד ליד נהר גדול… הוא היה מאוד מאוד מחובר לדיג ולמים."

הים לא היה רק נוף יפה. הוא היה חלק מהילדות של אביו, מהאהבות שלו ומהאופן שבו הרגיש חופשי.

לאחר הקרמציה בחר אריה להיכנס בעצמו למים ולפזר בהם את האפר.

"לקחתי את הכד, נכנסתי איתו פיזית למים ושחררתי את האפר לתוך המים."

ובהמשך תיאר את התחושה שנשארה איתו:

"עכשיו הוא חופשי לשוט לאן שהוא רוצה."

יש כאן משהו עמוק יותר מפיזור אפר בים.

במקום שהזיכרון יהיה קשור למקום קבורה שנבחר עבורו, המשפחה יצרה פרידה במקום שהיה משמעותי עבורו בחייו.

עבור חלק מהאנשים, זו אחת הסיבות המרכזיות לבחירה בקרמציה: האפשרות לחשוב על הזיכרון ועל המקום שבו נפרדים מתוך סיפור החיים של האדם.

3. הרצון להמשיך לתת גם אחרי המוות — הסיפור של ויקטוריה

אריה קוגן סיפר לנו על ויקטוריה, אישה שהקדישה את חייה לחינוך ולילדים.

היא אהבה את הכפר שבו חיה והמשיכה ללמד כמעט עד סוף חייה.

"עד גיל 85, חודש לפני שנפטרה, היא סיימה את הבגרות האחרונה שהיא הגישה תלמידים. אז זה החיים שלה."

כאשר המשפחה חשבה כיצד להיפרד ממנה, היא חיפשה דרך שתבטא את מי שהייתה.

אריה תיאר את הרעיון:

"ויקטוריה הייתה בן אדם שנותן. בוא ניטע עץ, ניטע שם עץ אלון ישראלי, והוא ייתן צל, וזה יהיה עץ לזכרה."

בטקס השתתפו האנשים הקרובים לה בנטיעת העץ, והנכדה הטמינה באדמה חלק מהאפר.

העץ הפך לסמל של המשכיות.

ויקטוריה נתנה לילדים ולתלמידים במשך שנים. כעת העץ שניטע לזכרה יוכל להמשיך לתת צל.

אריה סיכם את האופן שבו המשפחה תכננה את הפרידה:

"תכננו אותו ממש מאוד מאוד לפרטי פרטים כמו שהיא הייתה רוצה."

הבחירה בקרמציה אפשרה למשפחה ליצור זיכרון מוחשי, חי ומתפתח, המחובר לערכים שהנחו את ויקטוריה בחייה.

זו גם תשובה לשאלה שעולה לעיתים כאשר בוחנים קרמציה: האם חייבים קבר כדי שיהיה מקום לזיכרון?

לא בהכרח.

עבור משפחות מסוימות, עץ, חוף, גינה או מקום אחר שהיה משמעותי לאדם יכולים להפוך למוקד של זיכרון והנצחה.

4. כשהקבורה המסורתית אינה מתאימה לתפיסת החיים — הסיפור של אמו של עמוס מרום

עמוס מרום ליווה את אמו בתהליך הקרמציה עם בדרכך.

אמו הייתה אישה בעלת תפיסת עולם חילונית, עצמאית ומגובשת.

עמוס תיאר אותה כך:

"היא הייתה מאוד מאמינה בחילוניות שלה."

והוסיף:

"זו לא חילוניות שנובעת מעצלות, אלא מהרבה מאוד חשיבה פילוסופית. היא הכירה את היהדות גם מצוין."

זו הבחנה חשובה.

יש אנשים שאינם בוחרים בקרמציה משום שאינם מכירים את מסורת הקבורה. הם מכירים אותה, מכבדים את זכותם של אחרים לבחור בה, אבל אינם מרגישים שהיא מבטאת את אמונותיהם.

במקרה של אמו של עמוס, גם הפרידה נבנתה בהתאם לתפיסת עולמה.

המשפחה בחרה במעמד אישי שכלל יין, מוזיקה ודברים שאהבה.

"לעמוד סביב קבר, לשתות יין, לנגן בחליל איזה שיר שאהבה, להשמיע איזה שיר שאהבה."

עמוס תיאר את התוצאה:

"בסופו של דבר זה יצא הרבה יותר קל, הרבה יותר מתאים לנו ולרצונה של אמא."

ובהמשך הסביר את העיקרון שהנחה אותם:

"הרכיב העיקרי היה רצונה של אמא, שהתחבר — לא במקרה, כי היא חינכה אותנו."

זו אחת התובנות המשמעותיות ביותר שעלו במחקר שלנו.

הבחירה בקרמציה לא הייתה מנותקת מהחיים של האם. היא נבעה מאותן אמונות שעל פיהן חיה ושאותן העבירה לילדיה.

למה יש אנשים שאינם רוצים קבר?

אחת הסיבות לבחירה בקרמציה היא היחס למקום הזיכרון.

עבור אנשים רבים, קבר הוא מקום חשוב. הוא מאפשר לבני משפחה להגיע, להתייחד, לקיים מנהגים ולהרגיש קרבה לאדם שאיבדו.

אבל לא כולם מרגישים כך.

יש אנשים שמעדיפים שהזיכרון שלהם יהיה קשור לבית שבו חיו, לחוף שאהבו, ליער שבו טיילו או למפגשים המשפחתיים שממשיכים להתקיים.

קרמציה מאפשרת למשפחה לשקול דרכים שונות לטיפול באפר ולהנצחה, בכפוף לכללים הרלוונטיים לכל מקום.

הסיפורים של אביו של אריה ושל ויקטוריה ממחישים שתי אפשרויות שונות: חזרה למקום אהוב בטבע, או יצירת מקום זיכרון חדש שממשיך להתפתח.

בשני המקרים, המקום מקבל את משמעותו מהאדם — ולא רק מהעובדה שהוא מקום קבורה.

האם אנשים בוחרים בקרמציה גם מסיבות סביבתיות?

כן. עבור חלק מהאנשים, השיקול הסביבתי הוא מרכיב משמעותי בבחירה.

יש מי שמוטרדים מהשימוש בשטחי קרקע לקבורה, במיוחד בישראל שבה הקרקע מוגבלת ובתי הקברות מתרחבים.

אחרים מתחברים לרעיון של חזרה לטבע או מעדיפים שלא להקים מצבה קבועה.

עם זאת, חשוב לדייק: קרמציה צורכת אנרגיה ויוצרת פליטות, ולכן אין לקבוע באופן גורף שהיא תמיד האפשרות הסביבתית העדיפה. השוואה סביבתית מלאה תלויה בין היתר בסוג הקבורה, במתקן הקרמציה, במקורות האנרגיה ובשירותים הנלווים.

עבור חלק מהלקוחות, הבחירה קשורה לא פחות לתחושת החיבור לטבע מאשר למדידה סביבתית.

האם הבחירה בקרמציה אומרת שמוותרים על טקס פרידה?

ממש לא.

קרמציה היא אופן הטיפול בגוף לאחר הפטירה. טקס הפרידה הוא החלטה נפרדת.

אפשר לקיים טקס לפני הקרמציה, לערוך מפגש לאחר קבלת האפר או לבחור שלא לקיים טקס כלל.

הסיפורים ששמענו ממחישים עד כמה האפשרויות מגוונות.

אצל אביה של אקילה הייתה מסיבה גדולה.

אצל אביו של אריה לאון הייתה פרידה אישית בים.

אצל ויקטוריה ניטע עץ.

ואצל אמו של עמוס היו יין, מוזיקה ומפגש משפחתי.

לא אותה אישיות. לא אותם חיים. לא אותה פרידה.

אבל בכל אחד מהמקרים, המשפחה ניסתה להישאר נאמנה לאדם שממנו נפרדה.

למה חשוב לדבר עם המשפחה על הבחירה בקרמציה?

כאשר אדם יודע שקרמציה היא רצונו, כדאי שלא להשאיר את הבחירה רק במחשבותיו.

אפשר להסביר לבני המשפחה מדוע היא מתאימה לו, מה חשוב לו שיקרה לאחר הפטירה ואילו דברים הוא מעדיף להשאיר להחלטתם.

השיחה חשובה משום שלבני המשפחה עשויים להיות רגשות, שאלות ואמונות שונות.

גם כאשר הם אינם בוחרים בקרמציה עבור עצמם, היכרות עם הרצון ועם הסיבות שמאחוריו יכולה לעזור להם להבין ולכבד אותו.

בבדרכך ניתן גם להסדיר קרמציה מראש. במסגרת ההרשמה האדם מצהיר בכתב על רצונו בקרמציה, מסדיר את השירות ובוחר אנשי קשר שיוכלו לפנות אלינו בעת הצורך.

[קראו עוד: הסדרת קרמציה מראש — איך זה עובד ולמה כדאי להסדיר את הרצון מראש]

איך יודעים אם קרמציה היא הבחירה הנכונה עבורי?

אין מבחן אחד שמתאים לכולם.

אבל יש כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמכם:

• האם קבורה מסורתית מתאימה לתפיסת העולם שלי?

• האם חשוב לי לבחור בעצמי מה ייעשה בגופי לאחר מותי?

• האם יש מקום בטבע או דרך הנצחה שהייתי מעדיף?

• האם הייתי רוצה שהפרידה תבטא את האישיות ואת הערכים שלי?

• מה חשוב לי שהמשפחה תדע ותוכל להחליט בעצמה?

• האם אני רוצה להסדיר את הדברים מראש?

אין צורך לענות על הכול מיד.

לפעמים השיחה על הקרמציה היא בעצם הזדמנות לחשוב על שאלה רחבה יותר:

איך הייתי רוצה שיזכרו אותי — ומה חשוב לי להשאיר אחרי?

שאלות נפוצות: למה אנשים בוחרים בקרמציה?

1. למה אנשים מעדיפים קרמציה על פני קבורה?

אנשים בוחרים בקרמציה מסיבות שונות. חלקם מרגישים שקבורה דתית אינה מתאימה לתפיסת עולמם, אחרים מעדיפים קרמציה מתוך רצון בחופש בחירה, חיבור לטבע, שיקולים סביבתיים או העדפה להנצחה שאינה מבוססת על קבר.

במחקר הלקוחות של בדרכך גילינו שלעיתים מאחורי השיקולים האלה עומד רצון עמוק יותר: שהדרך האחרונה תהיה המשך טבעי של האישיות, הערכים ודרך החיים של האדם.

2. האם אנשים בוחרים בקרמציה משום שהיא מתאימה לדרך שבה חיו?

כן. עבור חלק מהאנשים, הבחירה בקרמציה מבטאת רצון שהדרך האחרונה תשקף את האישיות, האמונות והערכים שליוו אותם בחייהם.

במחקר הלקוחות של בדרכך שמענו על אדם שאהב את הים ואפרו פוזר בו, על אישה שהקדישה את חייה לנתינה והונצחה באמצעות נטיעת עץ, ועל אישה שתפיסת עולמה החילונית הייתה חלק משמעותי מבחירתה.

במקרים האלה הקרמציה אינה רק חלופה לקבורה. היא חלק מהדרך שבה האדם בוחר לסיים את סיפור חייו.

3. האם קרמציה מתאימה רק לאנשים חילונים?

לא. קרמציה אינה מוגבלת לאנשים חילונים, אף שחוסר הזדהות עם מנהגי קבורה דתיים הוא אחד השיקולים שעשויים להוביל לבחירה בה.

אנשים יכולים לבחור בקרמציה מתוך מגוון תפיסות עולם, לרבות חיבור לטבע, רצון בעצמאות אישית, שיקולים סביבתיים או העדפה לדרך מסוימת של פרידה והנצחה.

הבחירה היא אישית ואינה מחייבת השתייכות לקבוצה מסוימת.

4. האם בחירה בקרמציה היא בהכרח התנגדות לדת או למסורת?

לא. יש אנשים שבוחרים בקרמציה משום שהקבורה הדתית אינה מתאימה לאמונותיהם, אבל הבחירה אינה בהכרח ביטוי להתנגדות לדת או למסורת.

עבור אחרים, הקרמציה מבטאת בעיקר חופש בחירה, חיבור לטבע או רצון להנצחה אישית.

אפשר לכבד את המסורת ואת האנשים שבוחרים בקבורה, ובאותה עת להרגיש שעבורכם קרמציה היא הדרך המתאימה יותר.

בחירה בדרך אחרת אינה מחייבת שלילה של הדרך המקובלת.

5. האם בחירה בקרמציה פירושה שלא רוצים להיפרד?

לא. קרמציה אינה מבטלת את האפשרות לקיים טקס פרידה, הספדים, מפגשים משפחתיים או מנהגי אבל.

קרמציה היא אופן הטיפול בגוף לאחר הפטירה, ואילו הפרידה היא הדרך שבה בני המשפחה והחברים בוחרים לציין את חייו של האדם ולהיפרד ממנו.

אפשר לקיים פרידה לפני הקרמציה, לאחר קבלת האפר או במועד אחר. אפשר גם לבחור שלא לקיים טקס.

בסיפורי הלקוחות של בדרכך אפשר למצוא פרידות שונות מאוד: מסיבה גדולה עם מוזיקה וריקודים, פיזור אפר בים, נטיעת עץ ומפגש משפחתי עם יין ומוזיקה.

אין דרך אחת נכונה להיפרד. הפרידה יכולה להתאים לאדם ולמשפחה.

6. האם אפשר לבחור בקרמציה ועדיין לקיים שבעה?

כן. הבחירה בקרמציה אינה מונעת מהמשפחה לקיים שבעה, לקבל מבקרים, לשתף זיכרונות או להיעזר במנהגי אבל מסורתיים.

חשוב להבחין בין אופן הטיפול בגוף לאחר הפטירה לבין הדרך שבה המשפחה מתאבלת.

גם משפחה שבחרה בקרמציה יכולה למצוא משמעות בשבעה ובתמיכה המשפחתית והחברתית שהיא מאפשרת, אף שהקרמציה עצמה אינה תואמת את מנהגי הקבורה ההלכתיים המקובלים.

7. האם אפשר לשמור על זיכרון האדם גם בלי קבר?

כן. קבר הוא דרך אחת ליצור מקום לזיכרון, אבל הוא אינו הדרך היחידה.

משפחות יכולות ליצור מקום זיכרון באמצעות עץ, גינה, חוף ים, מקום שהיה אהוב על האדם, תמונות, יצירה או מפגשים משפחתיים קבועים.

אריה לאון דון סיפר על אביו, שהיה מחובר מאוד לים, ועל הבחירה לפזר את אפרו במים. אריה קוגן סיפר על נטיעת עץ לזכר ויקטוריה, אישה שהקדישה את חייה לנתינה ולחינוך.

בשני המקרים, הזיכרון קיבל ביטוי במקום או במעשה שהיו קשורים לאדם בחייו.

8. האם קרמציה היא בחירה אקולוגית יותר מקבורה?

לא ניתן לקבוע באופן גורף שקרמציה תמיד ידידותית יותר לסביבה מקבורה.

קרמציה אינה דורשת חלקת קבר קבועה, ולכן היא עשויה להתאים לאנשים שמוטרדים מהשימוש בשטחי קרקע לקבורה.

עם זאת, תהליך הקרמציה צורך אנרגיה ויוצר פליטות. גם לקבורה יש השפעות סביבתיות, וההשוואה תלויה בשיטת הקבורה, במתקן הקרמציה ובנסיבות נוספות.

עבור חלק מהאנשים, השיקול הסביבתי קשור גם לתפיסת עולם רחבה יותר של חזרה לטבע והימנעות מהקמת מצבה קבועה.

9. האם אפשר לבחור בקרמציה עוד בחיים?

כן. ניתן לבחור בקרמציה ולהסדיר את הרצון מראש מול בדרכך.

במסגרת ההסדרה האדם חותם על הצהרה מפורשת על רצונו בקרמציה, מסדיר את השירות ובוחר אנשי קשר.

חשוב לבחור אנשי קשר שעומדים בשני תנאים: הם צפויים לדעת על הפטירה בזמן אמת, ואפשר לסמוך עליהם שייצרו קשר עם בדרכך כדי להתחיל את התהליך. אם אין אנשי קשר מתאימים, מומלץ להתייעץ עם בדרכך כבר בשלב ההסדרה.

ההסדרה מראש נועדה לתעד את רצונו של האדם, ליצור כתובת ברורה למשפחה ולצמצם את הצורך בקבלת החלטות ובבירורים לאחר הפטירה.

10. מה עושים אם המשפחה אינה מסכימה לבחירה בקרמציה?

כאשר בני משפחה מסתייגים מקרמציה, כדאי לנסות לשוחח איתם על הבחירה עוד בחיים.

חשוב להסביר לא רק מה רוצים, אלא גם מדוע הקרמציה מתאימה לתפיסת העולם האישית.

לעיתים ההתנגדות נובעת מחוסר היכרות עם האפשרות, ממנהגים משפחתיים או מחשש שלא יהיה מקום לזיכרון.

תיעוד ברור של הרצון, ובפרט הצהרה מפורשת במסגרת הסדרה מראש, עשוי להיות משמעותי. עם זאת, במחלוקת ממשית יש לבחון את הנסיבות ואת ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים.

המטרה אינה בהכרח לשכנע את כל בני המשפחה לבחור בקרמציה עבור עצמם, אלא לעזור להם להבין ולכבד את רצונו של האדם שבחר בה.