אמצע התמוז

אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו, וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות, ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו, והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות

את החיים לקחו לך, הו, מלחמות קדושות, מלאכים בכו לך, בעיניים יבשות. את חיוכך, תינוקת, קברו באדמה
איך צומח שקט, מתוך המהומה
.

אל תלכי מכאן, אל תקחי מכאן, את עקבות הזמן האבוד שלך, האמיני לי, את הכל אשכח, אונות קטנות של הכאב וברח ומילה רעה שאמרתי לך אושר בן שעה, הוא שביר כל כך אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן”