פרח

כאן בין כל קצוות ביתי יש זיכרון, מכתב תחת דלת, ואין קול אשר קורא, ואין לו כל עונה

אבא, על הדרכים שכה אהבת לטפח, אני הלכתי וניסיתי לנצח, ולא תמיד הבנתי איך כי לא הכל הולך, אני שונה ממך אבל מאד כמוך

אל תלכי מכאן, אל תקחי מכאן, את עקבות הזמן האבוד שלך, האמיני לי, את הכל אשכח, אונות קטנות של הכאב וברח ומילה רעה שאמרתי לך אושר בן שעה, הוא שביר כל כך אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן”