מרוב אהבה אין כלום
ירדתי למטה לרחובות
הנוף שוב הפך עמום
חלום מטושטש בתוך דמעות.
מרוב געגוע
הלב בתוכי כמעט נשבר
עבר עוד שבוע – נמאס לחכות!
מרוב אהבה גשום
כל הרחובות הפכו עבר
ומה באמת חשוב
אולי גם מחר הוא לא ישוב.
מרוב געגוע
הלב בתוכי כמעט נשבר
עבר עוד שבוע – נמאס לחכות!
מרוב געגוע
הלב בתוכי מזמן נשבר
עבר עוד שבוע
השאיר צלקות, לעולם…
מרוב געגוע
הלב בתוכי מזמן נשבר
ושוב תעתוע אמר לי לשתוק.
געגוע
איך כל השנים נישאתי ברוח, עם כל מה שנסגר לי בפנים. סודות ושקרים, הלב הפצוע, מחכה ליד החמה
