כשצלצלת רעד קולך

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –

הלב נצבט ובגרון מחנק, והדמעות יורדות להן כמו גשם, ולא רואים דבר מרוב אבק
ומי יודע איך בכלל לגשת

וזה זמן לעצור, זמן לעצום עיניים. והזמן יעבור, וזה לא יעזור ודאי. אל תעזוב, בוא, תפרוש עליי שוב כנפיים זמן לעצור