כשצלצלת רעד קולך

אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו, וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות, ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו, והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות

אבא, על הדרכים שכה אהבת לטפח, אני הלכתי וניסיתי לנצח, ולא תמיד הבנתי איך כי לא הכל הולך, אני שונה ממך אבל מאד כמוך

כח להמשיך הגעגוע כבר הרגל, הפך ירח לאדום על מה אתה שם מסתכל, הדאגה לך שורפת מבפנים, זוכר לחשת בפניי, יהיו עדיי הכוכבים.