כשצלצלת רעד קולך

את החיים לקחו לך, הו, מלחמות קדושות, מלאכים בכו לך, בעיניים יבשות. את חיוכך, תינוקת, קברו באדמה
איך צומח שקט, מתוך המהומה
.

עצוב למות באמצע התמוז, עכשיו באמצע התמוז נמות, אל בוסתני הפרי, שהתייתמו. הידד אחר הידד, נפול יפול, ועל קיצך, ועל קצירך, ועל הכל….

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –