חומק, נעלם.
זכרון מושלם.
געגוע צורב, אדם.
רגעים ודמעות,
מסתתרים בתוך סרט נע,
מציפים אצלי שוב את אותה תמונה.
היית קרוב,
היית קרוב אליי.
אל תעזוב,
אל תעזוב עדיין.
לא מוצאת מנוחה,
אני צריכה אותך.
ילדה גדולה מחכה למילה טובה ממך.
וזה זמן לעצור,
זמן לעצום עיניים.
והזמן יעבור,
וזה לא יעזור ודאי.
אל תעזוב,
בוא, תפרוש עליי שוב כנפיים.
זמן לעצור.
אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן, אל תקחי מכאן, את עקבות הזמן האבוד שלך, האמיני לי, את הכל אשכח, אונות קטנות של הכאב וברח ומילה רעה שאמרתי לך אושר בן שעה, הוא שביר כל כך אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן”
