פרחים ברוח

הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית, אבל אתם הן לא תוכלו לשוב, ואיך קרה, איך קרה ואיך קורה עדיין שהחיטה צומחת שוב.

היית אומרת זה כתוב מלמעלה, תיקח את הכאב איתך, תמשיך תמיד רק הלאה, תראי הזמן תמיד ממשיך ונוסע, לאן – אני לא יודע, ואין מי שיגיד – תראה, יהיה בסדר, ואין אצלי כבר אור שיאיר לי את הדרך, וזה חוזר אליי בכל מקום ושר לך, חולם אותך כל לילה

כשצלצלת רעד קולך, ואני ידעתי שאני אבל בגללך … ואני ידעתי שאת כבר אינך .