פרחים ברוח

אי שם עמוק בתוך תוכנו, טמונים קולות וזכרונות, מראות רבים שכבר שכחנו, ספרי פלאים ומנגינות… ולפעמים שריד של ריח, או צליל מוכר או קצה מילה, משיב אליך גן פורח, מחזיר אל קו התחלה

היית אומרת זה כתוב מלמעלה, תיקח את הכאב איתך, תמשיך תמיד רק הלאה, תראי הזמן תמיד ממשיך ונוסע, לאן – אני לא יודע, ואין מי שיגיד – תראה, יהיה בסדר, ואין אצלי כבר אור שיאיר לי את הדרך, וזה חוזר אליי בכל מקום ושר לך, חולם אותך כל לילה

כח להמשיך הגעגוע כבר הרגל, הפך ירח לאדום על מה אתה שם מסתכל, הדאגה לך שורפת מבפנים, זוכר לחשת בפניי, יהיו עדיי הכוכבים.