מרוב אהבה אין כלום
ירדתי למטה לרחובות
הנוף שוב הפך עמום
חלום מטושטש בתוך דמעות.
מרוב געגוע
הלב בתוכי כמעט נשבר
עבר עוד שבוע – נמאס לחכות!
מרוב אהבה גשום
כל הרחובות הפכו עבר
ומה באמת חשוב
אולי גם מחר הוא לא ישוב.
מרוב געגוע
הלב בתוכי כמעט נשבר
עבר עוד שבוע – נמאס לחכות!
מרוב געגוע
הלב בתוכי מזמן נשבר
עבר עוד שבוע
השאיר צלקות, לעולם…
מרוב געגוע
הלב בתוכי מזמן נשבר
ושוב תעתוע אמר לי לשתוק.
