גשם כיסה את אספלט הכביש
ביום הכי קר בשנה,
ומעיני שלי, טפטוף מקומי,
כי יש סדק בלב אהבה.
כשהלכת מכאן, לא ידעת לאן
מסגרת פני בחלון.
אבל גם בתמונות, לפעמים הדמויות
מקשיבות לתקתוק השעון.
ואולי, אתה פה חסר לי.
אתה כאן, אתה שם,
ובכל זאת אתה פה חסר לי.
ואולי, אתה פה חסר לי…
אתה אידיוט אמיתי אם חשבת אותי
שאבוא וארוץ עד אליך,
וכלום לא קרה כשאתה לא בסביבה.
(כן) הכל די רגיל בלעדייך.
הייתי בכיף מחבקת אותך,
מחכה לך בין הסדינים.
אני שונאת אנשים, (אנשים חלשים)
שבמקום לדבר הם זזים.
ואולי, אתה פה חסר לי…
(מה יקרה אם פתאום תבוא אלי
ותייפה את הכל?
רגע של שקט, בחוץ שוב הגשם
ממשיך על הכביש עוד ליפול?)
ואולי, אתה פה חסר לי…
אבא, סלח לי
אבא קשה לי לבדי, בוא כמו תמיד חזק אותי ואת, נפשי, אבא למרות כל הקשיים וימים קשים נורא תמיד תהיה בלב שלי אבא, אבא
