הורדתי את הציורים מהקירות
נתתי את הספה הלבנה
הפילים הקטנים מהעץ עדיין עומדים בשורה
הגינה שלך מתפרעת בעדינות
אני גוזמת את הורדים
בקרוב קטיף אחרון של תות ותאנים
אני יכולה לראות אותך רק בעיניים עצומות
את עולה דמעות יורדות
אולי רק נסעת לחוצלארץ בקרוב תחזרי
מזוודה מלאה מתנות לכולם וארוחת יום שישי
בינתיים אני כותבת בחדר שהיה שלך
והאוח שמגיע כל קיץ
אחריו יבוא הסתיו
ותתחיל עוד שנה בלעדייך
לא יהיה צלצול של טלפון
לא מכתב לא גלויה
לא ביקור חטוף
לא נשיקה
יבשה
