שם בין ההרים ובין כפרים אתה עובר
שדות פתוחים מלאים בתות
וריח גשם מתגבר
עוד הצעיף שלי על צווארך שומר
מפני רוחות מזרח קרות
הלוואי השמש תחמם
כח להמשיך הגעגוע כבר הרגל
הפך ירח לאדום על מה אתה שם מסתכל
הדאגה לך שורפת מבפנים
זוכר לחשת בפניי
יהיו עדיי הכוכבים
בלילות מסתובבת בין קירות
בין חלקים של חלומות עד שתחזור
יפה שלי תראה אותנו אוהבים
הלוואי נאהב כל החיים
נבחר בין טוב לטוב
כל מה שהובטח כבר לא עומד בזמן הזה
מונח על קרקעית הים
בקול רחוק ומעומעם
אומרים יש אהבה של פעם בחיים
אשא תפילה ימים שלמים
יהיו עדיי הכוכבים
הייתי בגן עדן
לא נותר דבר, מלבד הגעגוע, הזמן עובר לאט לאט, שעה, שבוע, כבר שנה כמעט, והעולם רגוע, ורק קולי זועק עכשיו, תגידי מדוע
