בעשורים האחרונים הקרמציה הפכה בעולם המערבי מהליך נדיר לאפשרות נפוצה ומקובלת:
יפן – אחת הדוגמאות הקיצוניות: כ־99.9% מהנפטרים נשרפים, וזהו שיעור הקרמציה הגבוה בעולם. Wikipedia+1
בריטניה – שיעור הקרמציה הגיע לכ־80% בשנת 2022, לאחר עלייה עקבית לאורך המאה ה־20. Wikipedia
המדינות הנורדיות – שיעורי קרמציה גבוהים מאוד: דנמרק כ־86.8%, שוודיה כ־82.9%, פינלנד כ־62.4%. Wikipedia+1
ארה״ב וקנדה – שיעור הקרמציה בארה״ב עמד ב־2024 על כ־61.8% ובקנדה על כ־76.7%, עם תחזית לעלייה נוספת בשנים הקרובות. CANA
איטליה (מדינה קתולית מסורתית) – דוגמה לשינוי תרבותי: מ<3% קרמציה ב־1995 ל־38% מהנפטרים ב־2023. Reuters
הנתונים האלה ממחישים שברוב החברות המערביות, ובעיקר במדינות צפופות או יקרות קרקע, הקרמציה הופכת בהדרגה לברירת מחדל או לפחות לאפשרות מרכזית, לעיתים מתוך שיקולים של עלות, מחסור בקרקעות, גמישות טקסית ותפיסות חדשות של זהות וזיכרון
קרמציה בישראל – היקף, חוקיות והקשר מקומי
היקף התופעה – כמה זה נפוץ?
בישראל אין כיום סטטיסטיקה רשמית ומדויקת לגבי מספר הקרמציות בשנה, והנתונים נשענים בעיקר על פרסומי החברות וכתבות תקשורת. המגמה נמצאת בעלייה הדרגתית מאז תחילת פעילות הקרמטוריום הראשון ב־2004
כיום פועלות ארבע חברות העוסקות בקרמציה בישראל:
1. עלי שלכת – החברה הותיקה ביותר בתחום, אמינה ובעלת שם טוב.
2. "בדרכך" – בית הלוויות מודרני העוסק בקרמציה (שריפת גופות) טקסי פרידה, דרכי הנצחה ופתרונות קבורה אזרחית
3. שחקים – חברה לשריפת גופות
4. היי ספיריט – חברה לשריפת גופות
כמות הנפטרים בישראל עומדת על 45000 איש בשנה. בין 1500 ל 2000 איש יבחרו בשריפת גופתם בישראל ביחס לחלופה של קבורה. שיעור הבוחרים בקרמציה עומד על בין 3-4% שהינו נמוך מאוד ביחס לעולם.
למה שיעור הבוחרים בקרמציה נמוך ביחס לעולם
1. הקרמציה נתפסת ביהדות האורתודוקסית כמעשה האסור מבחינה הלכתית, בין היתר מסיבות תיאולוגיות (כבוד המת, תחיית המתים)
2. ליהודים רבים מפריע ההקשר של שריפה הגופה ושיטת השמדת היהודים בשואה בשריפה
3. מדיניות ממשלית של תמיכה בקבורה (סבסוד עלות הקבורה הרגילה ) בעוד שקרמציה אינה מקבלת כל מימון ממשלתי
ובכל זאת שיעור הבוחרים בקרמציה בישראל עולה
חלק ניכר מהציבור החילוני רואה בקרמציה:
-
דרך המעניקה חופש בחירה והמשכיות לערכים של האדם בחייו (חיים ליברליים, אקולוגיים או אנטי־ממסדיים),
-
פתרון פרקטי במציאות של צפיפות בתי קברות
-
פתרון שעוסק בזכרון האדם ולא במקום בו עצמותיו נמצאות.