פרחים ברוח

אי שם עמוק בתוך תוכנו, טמונים קולות וזכרונות, מראות רבים שכבר שכחנו, ספרי פלאים ומנגינות… ולפעמים שריד של ריח, או צליל מוכר או קצה מילה, משיב אליך גן פורח, מחזיר אל קו התחלה

וזה זמן לעצור, זמן לעצום עיניים. והזמן יעבור, וזה לא יעזור ודאי. אל תעזוב, בוא, תפרוש עליי שוב כנפיים זמן לעצור

לנצח אחי אזכור אותך תמיד, וניפגש בסוף, אתה יודע, ויש לי חברים אבל גם הם כבים, אל מול אורך המשגע