חומק, נעלם.
זכרון מושלם.
געגוע צורב, אדם.
רגעים ודמעות,
מסתתרים בתוך סרט נע,
מציפים אצלי שוב את אותה תמונה.
היית קרוב,
היית קרוב אליי.
אל תעזוב,
אל תעזוב עדיין.
לא מוצאת מנוחה,
אני צריכה אותך.
ילדה גדולה מחכה למילה טובה ממך.
וזה זמן לעצור,
זמן לעצום עיניים.
והזמן יעבור,
וזה לא יעזור ודאי.
אל תעזוב,
בוא, תפרוש עליי שוב כנפיים.
זמן לעצור.
עד שתחזור
כח להמשיך הגעגוע כבר הרגל, הפך ירח לאדום על מה אתה שם מסתכל, הדאגה לך שורפת מבפנים, זוכר לחשת בפניי, יהיו עדיי הכוכבים.
