אל תבקש ממני דרך
אתה יודע
צריך לבחור
בין כאב שאין בו צורך
ומרחק שעדיף לשמור
או הלאה לעבור
תמיד חזק יפה אצילי
אוהב אותי גם בשבילי
גם עם השמש מעלי
כל כך חשוך פה בחיי
דמעות זולגות בלי לעצור
מתאמץ כל כך לזכור
כל דקה וכל שנייה
ומתגעגע
אל תבקש ממני צבע
אתה יודע
הכל שחור
סוף הדרך קצה האופק
הם מכבים כאן את האור
ומי בכלל יזכור
תמיד חזק יפה אצילי
אוהב אותי גם בשבילי
עם כל השמש מעלי
כל כך חשוך כאן בחיי
דמעות זולגות בלי לעצור
מתאמץ כל כך לזכור
כל דקה וכל שנייה
ומתגעגע
חלומות שמורים
אי שם עמוק בתוך תוכנו, טמונים קולות וזכרונות, מראות רבים שכבר שכחנו, ספרי פלאים ומנגינות… ולפעמים שריד של ריח, או צליל מוכר או קצה מילה, משיב אליך גן פורח, מחזיר אל קו התחלה
